פסק-דין בתיק ת"א 305-07

בפני תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו למקרקעין שבבעלות התובע.

רקע עובדתי

התובע הינו הבעלים והמחזיק ב-1/3 חלקים מכלל הזכויות בחלקות 46 ו-50 בגוש 19743 מאדמות ערב- אלערמשה להלן "המקרקעין").

ייעוד המקרקעין חקלאי .

המקרקעין ממוקמות בקצה הצפוני -מערבי של הכפר ובסמוך להן עובר גדר הגבול הצפוני של מדינת ישראל. מאז שנות השבעים סלל הצבא שביל טשטוש בסמוך לגדר הגבול , עליו מפוזרת אדמה גירית. ייעודו של השביל לחשוף עקבות של חודרים לשטחה של ישראל מלבנון.

התובע טען  בתביעתו כי עד  שנת 1992 הוצבו בצד הצפוני של שביל טשטוש, גדרות תייל למיניהן, ובשנת 1992 או בסמוך לכך, נבנה קיר מבטון בגובה כחצי מטר, לאורך שביל הטשטוש, ועליו הוצבה גדר חדשה.

לפי  הנטען בכתב התביעה עם בניית הקיר לאור הגדר, נחסמה זרימת מי הגשם לכיוון האדמות הלבנוניות , דבר אשר גם להטיית הזרם לכיוון האדמות שבצד הישראלי של הגבול. עם ירידת גשמים , החל לזרום לחלקות מי גשם הסוחף יחד אתו כמויות של אדמה גירית , המים והאדמה הגירית כיסו את החלקות, שבכבה בעובי ממוצע של 40 ס"מ.

התובע טען כי כתוצאה מהצטברות האדמה הגירית, לא ניתן לעשות שימוש במקרקעין, וצירף חוות דעת מטעמו האומדת את הנזק שנגרם למקרקעין, והשמאי מטעמו אמד את הנזק ליום הכנת חוות הדעת ע"ס 300,000 ש"ח.

השמאי מטעמו המליץ על פינוי שכבת הגיר שהצטברה בחלקות; בניית מערכת ניקוז בהתאם לנתוני המקום והטופוגרפיה הקיימת וכן לפצות את התובע בגין העדר הכנסה עקב חוסר יכולת לעבד את הקרקע במשך השנים.

חוות הדעת מטעם התובע - 

התובע צירף חוות דעתו של המהנדס והשמאי מר מאהר חורי אשר שם את הנזקים שנגרמו למקרקעין עקב סחיפת אדמה גירית אשר פוזרה לאורך שביל הטשטוש שליד גדר הגבול; במסגרת חוות דעתו לא אזכר המומחה מר חורי  מפורשות  את  קיר בטון בגובה כחצי מטר, שגרם, על פי הנטען בכתב התביעה לשינוי שיטת שרימת המים לכיוון המקרקעין של התובע ולהיווצרות השכבה הגירת במקרקעין.

המומחה מנה את הגורמים והשיקולים בקביעת השומה, כגון מיקום החלקות, ייעודן, עובי שכבת הגיר המכסה את המקרקעין, העדרה של מערכת ניקוז מתוכננת, לרבות תעלות לצינורות כנדרש.

בחוות דעתו של מר חורי, אין אזכור מפורש לאותו קיר בטון כנטען בכתב התביעה.

חוות  הדעת מטעם הנתבעת -

מטעם משרד הביטחון הוגשה חוות דעת לפענוח תצ"א, חוות דעת של שמאי מוסמך וכן חוות דעת הנדסית לעניין הקשר הסיבתי בין חגורת הבטון שנבנתה בבסיס גדר המערכת לבין קיומה של שכבה גירית במקרקעין שבבעלות התובע. על פי חוות הדעת לפענוח תצ"א צוין כי כבר בשנים שלפני הקמת אותו קיר בטון, היו החלקות מכוסות בחלקן בסחף גירי.

חוות דעתו של המהנדס מר אלפרד ראני שללה את הקשר הסיבתי הנטען בין הוספת קיר הבטון בבסיס גדר המערכת לבין הטיית זרימת מי נגר לכיוון החלקות; הניקוז הטבעי של מרבית מי הנגר העילאיים הינו לכיוון ישראל וכי קיר הבטון בולט מעל פני הקרקע בגובה משתנה הנע בין 10 ס"מ עד 40 ס"מ וכי בליטה זו אינה משנה את כיווני הזרימה של מי הנגר העילאיים מעבר למה שנגרם קודם לכן במהלך זרימתם הטבעית של המים.

חוות הדעת בתחום השמאות, אמדה את הנזקים שנגרמו למקרקעין שבבעלות התובע באופן שונה מחוות דעתו של המומחה מטעם התובע.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט -

בית המשפט ולאחר ששמע את הצדדים החליט למנות את השמאי ומהנדס מר ברלינר כמומחה מטעמו. בית המשפט הסמיך את המומחה שיחווה את דעתו בסיבות והגורמים שהביאו לסחיפת קרקע גירית שנועדה לטשטוש באזור הגדר, וכיסוי פני הקרקע שבבעלות התובע אשר מנעה אפשרות לעשות שימוש חקלאי בקרקע.